כשאשה חווה דיכאון אחרי לידה ...מייג'ור (עמוק), הטיפול לדעתי ,אינו אחד ויחיד, ישנם שלבים שונים בחווית הדיכאון ולכן גם נדרשים טיפולים שונים בכל שלב. בשלב הראשון הכי חשוב להגיע ל"נקודת הזינוק" ובמצבים שהדיכאון קשה טיפול תרופתי יכול להיות הדבר הכי נכון. לכן, אל תשללו, אל תפחדו תנו לעצמכן להיות פתוחות לרעיון- זה זמני וכשתרגישו את האיזון תוכלו וכדאי להמשיך בדרך אחרת .
אח…סוף סוף שקט בבית, כולם ישנים וזה זמן מעולה לחזור אליכן,
לאחר עצירה של שבועיים ועם כמות הוגנת של כוחות מחודשים, אני מקדישה את עצמי לתהליך של החלמה לאחר הניתוח .
מאז הפוסט האחרון קיבלתי מיילים מנשים ששאלו אותי לגבי נקודת הזינוק,
"נקודת הזינוק" הוא הרגע שבו אנו בתחתית הבור של הדיכאון אחרי הלידה, בשפל של המדרגה, הרגע שכל כך רע לנו , קשה לנו, כואב לנו ואנו זועקות : דיייייייי מספיק, רוצות אחרת, רוצות שינוי ,רוצות משהו יותר טוב, רוצות לקרוא למישהו ולבקש עזרה,
רוצות ורוצות ורוצות וזה טוב, הכי טוב שיש, משום שהאפאטיה ותחושת ה"שיתוק" בעצם מסיימים את תפקידם ומפנים מקום לחיות, להרגיש!!!! זהו, פשוט מאוד עצרו לשניה וקראו שוב את המשפט.
נצלו את המומנטום כקרש קפיצה , איך?
(1)אל תתפשרו, בשלב זה אין פשרות!!!
הגעתן עד הלום? לכו על זה כי-הפיזי – (הגוף), המנטל (המוח) הרגש (הלב) – כל אלו לא יכולים יותר וצועקים: "הצילו" .
כל הווייתכן רוצה להיות מקודשת. הפכו אותה ל מקדש .
(2)תתקדשו ותקדשו כל רחש, תנועה, מבט,תחושה, חוויה, דמעה, חיוך, כאב, פשוט תנו לדברים האלו להתקיים מתוך קבלת המציאות והסירו את הקליפות.
ממקום הקדושה תבוא הצמיחה והגדילה.
אם יש ביכולתכן לאסוף את עצמכן ו (3)"לפרק" את כל חבילת ה"קדושה" לגורמים זהו דבר מאוד מבורך ומומלץ.
הסבו את תשומת ליבכן לכל מעגלי החיים שלכן –האני, זוגיות, ילדים, משפחה מורחבת, חברים, עבודה,תחומי ענין.
(4)ערכו רשימה מפורטת לכל מעגל, אך תחילה חלקו אותו לחצי-הכי חשוב: היו אמיתיות הכי אמיתיות שאפשר.
בחצי מעגל תתעדו מה עושה לכן טוב ובחצי השני – מה לא עושה לי טוב . זה יכול להיעשות על ידי כתיבה, ציור, הדבקת תמונות, חתימת סמלים וכל דרך העולה על רוחכם.
סכמו ב"ספירת מלאי" את כל התרשימים, כל מעגל בפני עצמו וחשבו את הטוב ואת הלא ..(ממש בכמות, מספרו כל סעיף) הסיכום במספרים יתן לכם שיקוף אובייקטיבי .
(5)תקבלו בהירות והבנה -לא עוד ערבובים רגשים, לא עוד סימני שאלה , לא עוד סלט של הטוב והרע ביחד מה קודם ומה אחרי ,לא עוד ספקולציות ותסריטים חסרי מטרה אלא הבנה וראיה נכונה, מציאותית של התמונה בחייכם וכך באופן טבעי תוכלו להגדיר מה חשוב יותר ומה פחות.
תוכלו גם להבחין אם יש טוב יותר מרע או ההיפך ואם המספר שווה והעיקר: (6)מה אני עושה ויכולה לעשות עם כל הנתונים האלו.
(7)מה לתחזק ולחזק ומה להפחית ולהעלים.
לאחר שקיבלתם "מפת חיים" – עם כל התרשימים, הספירות והתוצאות, תוכלו לגשת ולטפל , ותודה לאל דרכי הטיפול רבות ומגוונות ואעלה אותן בפוסטים הבאים.
כשהחלטתי ליצור את השינוי בחיי וזרקתי את הכדור לאסלה, ידעתי שמעכשיו אין הנחות וכך, עם כל הפחדים, החששות, הרטט בלב, החרדות העצומות והפאניקה, התחלתי לחפש בקדחתנות עזרה, פניתי לרופאת המשפחה , דיברתי עם פסיכיאטרים, מטפלים באומנות, הידרוטרפיסטים, ומה לא..וחיפשתי, חיפשתי את הטיפול שיתאים לי עד שהגעתי לנטורופטית שלי יעל.
נטרופתיה זה חיבור בין הנפש והגוף,ובשבילי זה היה החיבור הכי נכון. זה אפשר לי להבין איך דחסתי ל"מגירה" שלי את כל הכאבים והתסכולים טוב טוב, דחסתי ככה כל השנים עד שיום אחד ה"מגירה" נפתחה והכל נשפך החוצה, ומתוך המקום הזה התחלתי לעשות סדר בחיים-להחליט מה אני רוצה ומה לא, מה עושה לי טוב ומה לא, מה חשוב ומה לא ומה אני עושה עם זה.
עבדתי קשה ,הקדשתי את עצמי לזה, בנחישות והתמדה ובימים קשים ושחורים..בדמעות ובכאב, בהתפתלויות רגשיות ופיזיות ומה לא.. אצלי, זה היה כרוך בעבודה אינטנסיבית של שנה – מינימום שני מפגשים בשבוע ועוד ש.ב לעצמי.
הטיפול כלל שיחות, טיפולים כמו: רפלקסולוגיה בכף הרגל, מסאג' באבנים חמות, דמיון מודרך, תזונה מודרכת (וזו תורה שלמה ), וחיזוקים נוספים דרך תוספות מזון.
כשאשה חווה דיכאון אחרי לידה …מייג'ור (עמוק), הטיפול לדעתי ,אינו אחד ויחיד, ישנם שלבים שונים בחווית הדיכאון ולכן גם נדרשים טיפולים שונים בכל שלב. בשלב הראשון הכי חשוב להגיע ל"נקודת הזינוק" ובמצבים שהדיכאון קשה טיפול תרופתי יכול להיות הדבר הכי נכון. לכן, אל תשללו, אל תפחדו תנו לעצמכן להיות פתוחות לרעיון- זה זמני וכשתרגישו את האיזון תוכלו וכדאי להמשיך בדרך אחרת .
אני טופלתי בחצי שנה הראשונה בתרופות ובמקרה שלי זה נתן לי ל"זנק" . כשחזרתי לארץ, פניתי לטיפול הנטורופתי וכעבור שנה וחצי כשהרגשתי באיזון כללי ומחוזקת , המשכתי לשנה של ייעוץ שעזר לי לבחון איך הגעתי למקום שהגעתי, לשאול את השאלות האמיתיות והכואבות . כשבמקביל טיפלתי ברשימה – זוכרות? במה שעושה טוב ומה לא .
אין ספק שזה נשמע הרבה עבודה והרבה הוצאות כספיות. אז לגבי העבודה –נכון, יש עבודה לעשות וברובה מדובר בעצם באימון, תרגול וזה אפשרי וכנראה את מה שלא עשינו לפני – נצטרך לעשות כעת בשל החוויה הקשה .
לגבי הכסף – תתפלאו ,אומנם התהליך כרוך בהוצאות כספיות אך לא רבות כפי שזה משתמע על הנייר ויש דרכים יצירתיות ל"קצץ" בעלויות .
העיקר והכי חשוב:
זוהי הזדמנות לשפר ולשדרג את החיים, הזדמנות שלא נתתן לעצמכן בעבר ועכשיו היא עומדת על סף דלתכן ומבקשת להיכנס.תכניסו את ההזדמנות הזו, תארחו אותה כמצוות הכנסת אורחים של אברהם אבינו ותראו שיהיה טוב .
שלכן , תמר
הי, אני תמר קלר שקדי, תושבת הצפון, נשואה לנאור ואמא. הכל התחיל מהסיפור האישי שלי כאשר התמודדתי עם שני סבבים של סערת רגשות ודיכאון אחרי לידה שלישית או יותר מדויק ניתוח קיסרי שלישי. בזכות העזרה שקיבלתי מכל האנשים שסבבו אותי, זכיתי לחוויית החלמה ושיקום מבורכים. עם הזמן הלך וגבר הרצון לעזור לנשים ומשפחות נוספות כדי למנוע את הסבל הרב שאני עברתי ומזה 10 שנים שאני עוסקת בהעלאת מודעות, תמיכה והכוונה לנשים הריוניות, יולדות בני זוג ומשפחות אשר מתמודדות עם משבר רגשי או דיכאון אחרי לידה או דיכאון בהריון.